ואלס עם באשיר – נילי פלר

ואלס עם באשיר – נילי פלר

איך המקש מייצר את הרגש, משהו כזה.

על העריכה של "וואלס עם באשיר"

עורכים בסלון : תמר ירון משוחחת עם נילי פלר

מכל סרטי שנת 2008, 'ואלס עם באשיר' של ארי פולמן הוא המיוחד שבהם. הסרט שהצליח להעלות חוויה קולקטיבית של דור שלם, שמלחמת לבנון הייתה המלחמה הראשונה שלו. אז בני 20-25 , כיום בפלוס – מינוס חמישים, חזרוהגברים ועברו מסע נפשי מטלטל מול דמויות מונפשות. לא לבד הם היו שם, באולמות. כמו קולנוע טוב, חוויה אישית אשר נעטפה לסרט במבחר שכבות הביטוי שמציעה אומנות התחום – וביד אמן נארזה – תמצא לה קהל. מאות אלפי צופים בישראל, התלהבות גדולה בפסטיבל קאן והצלחה בינלאומית.

סרט שכבר עכשיו נוכל למנות אותו בין מבשריו של גל חדש בקולנוע, גל העל. משתמש במה שיש – דוקומנטארי / עלילתי/ אנימטיבי – 'על-ג'אנריסטי' אפשר לומר. זהו הקולנוע של המאה ה21, בו הטכנולוגיה יצרה אמצעי המחשה והדמיה. הוויזואליה שמציע העולם התוכן למינהו הרחיבה את גבולות התודעה. אם לפני 100 שנה פחדו מפיקים שהתקריב ינתק את הצופה מהסיפור, מרתק להבחין איך דווקא "ההדמיה של המציאות", בסגנון האנימציה המיוחד של הסרט, עיצבה את "ואלס עם באשיר" לסרט כה משפיע באמינותו הדוקומנטארית והשפעתו הרגשית. בין שלל פרסי אופיר שגרף, קיבלה נילי פלר את פרס העריכה.

נילי פלר: הרבה אנשים לא הבינו בכלל איזה עריכה נעשתה לסרט אנימציה.

תמר ירון: אבל זה ברור, הוא מבוסס על חומר דוקומנטארי שצריך למיין ולארגן, להכין תסריט עריכה, עריכת מלל, קביעת מבנה.

נילי פלר: לכי תסבירי להם. את לא יודעת כמה חסר לי הדיבור על עריכה. אין את זה. עורכים לא נפגשים ב'אדיט' (אולפן העריכה) ליד הקפה לדבר על משמעות של קאטים.

אז נפגשנו. פגישה מחודשת. כי נילי פלר, אני גאה להעיד, היא בוגרת של בית הספר לעריכה שהקמתי. משם המשיכה לאוניברסיטה , ללימודי קולנוע במקביל לעבודה כדיגיטטורית (דוגמת סרטים למחשב כהכנה לעריכה) ב'טלעד', הכירה את העורך דב שטויר שצירף אותה כעוזרת עריכה של הסדרה המיתולוגית "פלורנטין". בעונה השנייה היא ערכה עריכה ראשונית (Rough cut) לכמה פרקים ואת העונה השלישית היא כבר ערכה בעצמה. לימודי התואר נקטעו בנקודה זו .

13 שנה עורכת , נשואה לאנימטור ערן פלר, אמא לשני ילדים.

נילי פלר: עבדנו על זה כמו סרט דוקומנטארי לכל דבר. היה תחקיר ותסריט לפני צילומים, כל הראיונות תומללו. ארי ראיין באולפן 10 אנשים, שצולמו מ 3 מצלמות. לכל אחד הוא הציב את הסט שלו – דלפק של פאב עם כסאות באר, סלון ביתי וכו'. לכן בסינקים (Sync- קול של מרואיין שמחובר לתמונתו. ת.י.) את שומעת שהדיבור אמין, עם קצב פנימי. הוא יצר ככה את האווירה הנכונה של ראיון דוקומנטארי.

מתוך הדמויות היו שניים שלא הסכימו להצטלם ואת התפקיד שלהם עשו שחקנים ע"פ טקסט שנכתב לאחר התחקיר. זה הספור הפותח של החבר עם ההלם קרב והחבר שחי בהולנד. היו שתי דמויות שירדו בעריכה.

נילי: הצטברו כ 40 שעות ראיון , רובו דוקומנטארי וחלקו משוחק. אז השלב הראשון היה כמובן הרישום ועריכה על נייר. אחר כך ערכנו את הוידיאו, הראיונות עם הדמויות, לרצף עליו תולבש האנימציה. היה לנו נורא חשוב לבדוק כבר בשלב של הוידיאו אם כל היחידה הזאת, כתסכית, עובדת. כדי ליצור בוידיאו את הפאוזות הנכונות, עבדנו עם המון בלקים (Black . ערוץ וידיאו שמקביל לערוץ הסאונד כדי ליצור רצף סרט. צבעו שחור. ת.י.) וכותרות שסימנו מה יהיה מצויר בהמשך: פה יהיה המעבר ופה תהיה הסצנה. המרווחים האלו גם שימשו אותנו לשים מוסיקה איפה שהרגשנו שמתאים. היה חשוב להבין שזה עובד כסרט, כי להעביר סצנות שלא עובדות לציור זה בזבוז אדיר של זמן וכסף. אתה צריך להיות בטוח שהן יכנסו לסרט. השלב הזה לקח כחמישה חודשים. עשינו הקרנות כמובן, לבדוק אם הסרט מחזיק ולקב

בואו נדבר

מוזמנים למלא את הטופס
ונחזור אליכם בהקדם עם כל הפרטים

בואו נדבר

מוזמנים למלא את הטופס
ונחזור אליכם בהקדם עם כל הפרטים

דילוג לתוכן